חלמיש צור דלקים ושמנים בע"מ נ' המועצה הדתית שומרון

פסק - דין

1. עניינה של התובענה שלפנינו, תשלום חוב נטען על ידי התובעת עבור סולר לצורך הסקת מקוואות ביישובים שונים, שסיפקה התובעת לנתבעת.

2.על פי כתב התביעה, מדובר בסכום של 32,734 ₪ המורכב כדלקמן:

(א)הספקת 2000 ליטר סולר בחודש יולי 2006 למקוואות בישובים תפוח ויצהר, בסכום של 9,494 ₪, על פי חשבונית מיום 31/7/06 (להלן – החשבונית הראשונה);

(ב)הספקת 5409 ליטר סולר בחודש מרץ 2007 למקוואות בישובים איתמר, הר-ברכה ורחלים בסכום של 23,240 ₪, על פי חשבונית מיום 31/3/07 (להלן – החשבונית השניה).

3.בסעיף 6 לכתב התביעה מודה התובעת, כי בחודש אוגוסט 2006 סיפקה לנתבעת, למקווה בישוב איתמר, כ-1000 ליטר סולר אשר נמצא כי אינו מתאים לתקן, אך התובעת טוענת כי החליפה לנתבעת את מלוא הכמות שסופקה על ידה, ללא בדיקה וללא כל טענה, כחלק מאיכות השירות (להלן – ההספקה מאוגוסט).

יצויין, כי מדובר בהספקה על פי חשבונית מיום 31/8/06, על סכום כולל של 23,735 ₪ לישובים ברקן, איתמר, אלון מורה, פדואל ויקיר, כאשר הסולר שסופק לישוב איתמר מסתכם בסכום של 4,110 ₪.

עוד יצויין, כי אין מחלוקת שחשבונית זו נפרעה במלואה.

4.לטענת התובעת, על אף שהסולר הפגום במסגרת ההספקה מאוגוסט למקווה ביישוב איתמר הוחלף – החליטה הנתבעת ל"קנוס" ול"העניש" את התובעת, ולא שילמה עבור הסולר שסופק על פי החשבוניות הראשונה והשניה, ובכך הפרה את ההסכם שבין הצדדים.

5.הנתבעת טוענת כי במסגרת ההספקה מאוגוסט למקווה באיתמר סופק סולר "שחור", שבדיקת המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה (להלן – המכון) העלתה כי אינו עומד בדרישות התקן, וכתוצאה מכך נוצרו תקלות וסתימות במערכת ההסקה של המקווה באיתמר, עד כי היה צורך להשביתו למספר לילות, דבר שפגע קשות במועצה הדתית.

6.לטענת הנתבעת בעקבות ההספקה מאוגוסט היא איבדה את האמון בתובעת, וביקשה לנתק את קשריה המסחריים עמה, אך שוכנעה על ידי מנהל התובעת, מר מאיר כהן (להלן – כהן) להמשיך ולרכוש סולר מהתובעת, ואף הוסכם על קיזוז סכום של 10,000 ₪ בגין החשבונית הראשונה.

כתוצאה מכך נאותה הנתבעת להזמין מאת התובעת סולר במרץ 2007, למקוואות בישובים איתמר, הרי-ברכה ורחלים על פי החשבונית השניה.

הואיל ובחודש אפריל 2007 שוב נתגלו תקלות חוזרות ונשנות במקוואות – נמסר הסולר לבדיקה נוספת במכון, והפעם נתגלו תוצאות חמורות אף יותר מאשר בבדיקה הראשונה.

7.לטענת הנתבעת, אילו ידעה כי הסולר שמוכרת התובעת הינו מזוייף או באיכות גרועה ביותר – לא היתה רוכשת אותו כלל, ולפיכך אין כל בסיס לדרישת התובעת לקבל תשלום עבור מוצר לא תקין, שסופק בחוסר תום לב לנתבעת כאילו היה מוצר תקין.

לפיכך, סירבה הנתבעת לשלם, הן עבור ההספקה לפי החשבונית הראשונה והן עבור ההספקה לפי החשבונית השניה.

8.בסיכומיה חוזרת התובעת על טענתה כי גם לגבי ההספקה מחודש מרץ 2007 היא דאגה להחליף את הסולר שסופק למקווה באיתמר, כפי שעשתה לגבי ההספקה מאוגוסט.

לטענתה, במקביל סופק בחודש מרץ 2007 סולר גם למקוואות ביצהר ובתפוח ולגביו לא נטען לבעיות כלשהן.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת הנזקים במקוואות כפי שנטען על ידה, ואף לא מסרה לתובעת כל הודעת קיזוז כנדרש בהתאם לסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשמ"א-1981.

9.מאידך, טוענת הנתבעת בסיכומיה כי התובעת הוליכה אותה שולל בספקה לה סולר בלתי תקני, ומשנתגלתה התרמית – מוטב היה לה לתובעת להסתלק מהזירה בבושת פנים במקום לבוא בטענות חסרות שחר כנגד הנתבעת.

לטענתה, הסולר הפגום שסופק בחודש אוגוסט 2006 לא היה בגדר טעות או מחדל מקרי אלא מסכת רמיה שיטתית מצד התובעת, או למצער מחדל ורשלנות מתמשכים מצדה.